קפה זה לא בריא? דווקא הפוך!

בעוד שעבור מרבית האנשים, המנהלים שגרת יום נורמטיבית, קפה הוא סוג של קונצנזוס, עבור הקהילה המדעית מהווה המשקה מחייה הנפשות מקור לפולמוס לא קטן.

הקפה הוא ללא ספק אחד המשקאות שמושכים אליהם תשומת לב גדולה במיוחד מצד הקהילה המדעית הבינלאומית.

האם זה בשל העובדה שהוא פופולארי כל כך ונצרך בכמות עצומה ברחבי העולם כולו? או אולי דווקא ניתן לייחס זאת לקפאין, אותו מרכיב בסיסי שאנו צורכים כמו סם על מנת להתחיל את היום?

ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הקפה כ”רכיב תזונתי בלתי-מזין”, או במלים אחרות: אין הקפה נחשב למזון, למרות שהוא מכיל מספר רכיבים תזונתיים, יחד עם מגוון עצום של רכיבים מסוגים שונים.

קפה הוא צמח הגדל באקלים סובטרופי, בעיקר באפריקה, בדרום- מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית, שאת פירותיו ניתן לקלות לטחון ולהמיס במים רותחים בשיטות שונות לקבלת מגוון משקאות.

אחד הרכיבים הפעילים בפולי קפה הוא הקפאין ובשנים האחרונות נערכו שפע מחקרים שניסו לקבוע עד כמה בריאה או מזיקה שתיית משקאות המכילים קפאין.

קפאין מצוי גם בפולי קקאו ובכמויות שונות גם בעלי תה.

כמותו של הקפאין משתנה בהתאם לסוגי הקפה השונים: הרובוסטה מכיל כמות כפולה מזו שבערביקה.

הקפאין הנו חומר בעל טעם מר, אך הוא איננו היחיד המעניק לקפה את מרירותו: זו משתנה, למשל, בהתאם למידת החום.

אך תכונתו החשובה ביותר, זו שבגינה הוא נעשה כה מפורסם, הן בציבור הרחב והן בקרב אנשי המחקר, תכונה זו היא פעולתו הפרמקולוגית.

היא נחשפה כבר לפני 170 שנה, ובזכותה, משמש עד היום הקפאין כמשכך כאבים, אם כי במינון הרבה יותר גבוה מזה הקיים באופן טבעי בקפה עצמו.

הבה נעבור כעת לרכיביו האחרים של הקפה, שמספרם רב ביותר.

לשם תאורם המפורט, היינו נזקקים לספר שלם, כי היה עלינו להבחין בין הרכיבים הנעלמים במרוצת הכליה או העיבוד, לבין אלה הממשיכים להתקיים גם בכוס שממנה אנו שותים.

אנו נמצא תחילה את המינרלים, ובעיקר את האשלגן, הממוצה כמעט כליל במרוצת העיבוד והמופיע מחדש במשקה.

כמו-כן, נמצא את השומנים, בעיקר טריגליצרידים, חומצות שומניות וסוגי דונג.

עם זאת, שומנים רבים מסולקים במרוצת הכליה והעיבוד: הקפה הרתוח של ארצות צפון-אירופה הוא היחיד שבו חלקם הגדול של אותם שומנים עובר למשקה, ואלה אמנם עלולים ליצור פועל-הדדי עם רמות הכולסטרול השונות של הגוף.

החלבונים, החומצות האמינות והפחמימות הנמצאים כולם בפולים, מסולקים בחלקם הגדול תוך כדי כליה.

כמו-כן, נוכחותם הבלתי-סבירה של גורמי זיהום, שמקורם בארצות המוצא, נעלמת בזכות הליכי הכליה והעיבוד.

חומרים פעילים בקפה

הקפאין היא תרכובת השייכת למשפחת האלקלואידים הטהורים, אליה שייכים גם התיאוברומין, הנמצא בתה, והתיאופילין, שהפך לתרופה נגד קוצר נשימה.

כמותו של הקפאין משתנה בהתאם לסוגי הקפה השונים: הרובוסטה מכיל כמות כפולה מזו שבערביקה.

הקפאין הנו חומר בעל טעם מר, אך הוא איננו היחיד המעניק לקפה את מרירותו: זו משתנה, למשל, בהתאם למידת החום.

אך תכונתו החשובה ביותר, זו שבגינה הוא נעשה כה מפורסם, הן בציבור הרחב והן בקרב אנשי המחקר, תכונה זו היא פעולתו הפרמקולוגית.

היא נחשפה כבר לפני 170 שנה, ובזכותה, משמש עד היום הקפאין כמשכך כאבים, אם כי במינון הרבה יותר גבוה מזה הקיים באופן טבעי בקפה עצמו.

הקפאין הוא חומר בעל השפעה על תפקוד המוח.

הוא שייך למשפחת חומרים מעוררים הכוללת גם את הניקוטין (המצוי בטבק) והקסנטין (מצוי בגומי לעיסה). 

אנשים ששותים באופן שגרתי 3-4 כוסות קפה ביום מדווחים לרוב על שיפור ברמת האנרגיה וביכולת הריכוז והזיכרון בעקבות שתיית הקפה, מה שגם מוכח מחקרית.  

אך לא רק הקפאין הוא מרכיב פעיל בקפה.

מחקרים מהתקופה האחרונה מוכיחים כי חומרים לנוספים בקפהיש השפעות בריאותיות בזכות פעילות נוגדת חמצון (Antioxidant) אשר בטווח הארוך עשויה להיות בעלת השפעה מגינה על הגוף מפני מחלות שונות.

הקפה מכיל גם רכיבים דמויי אסטרוגן – פיטואסטרוגנים, המסבירים את האפקט המגן שיש לשתיית קפה מפני סרטן שד.

קפאין- מקור לאינספור ויכוחים מדעיים

במשך עשרות שנים הייתה שתיית קפה שנויה במחלוקת בעולם המדעי.

אלפי ועשרות אלפי מחקרים בוצעו בעשורים האחרונים, במטרה לחקור את השפעותיה השונות של שתיית קפה על ה”שתיינים”.

בעוד שהרוב המכריע של המחקרים נטה להכריז כי הקפה בעיקר מסוכן לבריאות, מתפרסמים בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים שאומרים, “רגע אחד- יכול להיות שפספסנו משהו”?

יותר ויותר מחקרים מצביעים כי בניגוד לדעה השמרנית, הגורסת כי יש להימנע משתיית קפה מרובה, לשתיית קפה השפעה בריאותית חיובית למדי.

חלק מהממצאים מפתיעים ומרעננים – ממש כמו כוס קפה טרי על הבוקר…

שיטת ההכנה

השיטות השונות לעיבודו ולהכנתו של הקפה משנות את הרכבו הכימי ובעיקר, את כמות הקפאין המגיעה לבסוף אל הספלים. הבה נראה כיצד.

השיטה העתיקה ביותר היא ככל הנראה שיטת ההרתחה.

כיום, צורכים קפה רתוח בעיקר בנורבגיה ובאזורים הצפוניים של הארצות הסקנדינביות: לשם קבלתו, מרתיחים במים את אבקת הקפה, לאחר שהוא עבר כליה קלה ונטחן באופן גס.

כדי להכין את הקפה המוכר בעיקר במזרח התיכון, יש להרתיח תחילה את המים, ולצקת לאחר מכן את הקפה הכלוי היטב והטחון באופן דק.

את הקפה המסונן, הנקרא גם “קפה פילטר”, מכינים על-ידי מזיגתם של מים רתוחים על-פני אבקת קפה המונחת במסנן עשוי נייר, לאחר שהוא עבר כליה בינונית ונטחן באופן גס יחסית.

יעילות מיצויו של הקפאין, כלומר יכולתם של המים למצות אותו, מגיעה ל- 97-100%.

במכונת הקפה הנקראת “מוקה”, הקפה מתקבל תוך כדי סינון-בלחץ, באמצעות מים מחוממים היטב.

יעילות מיצוי הקפאין מגיעה במקרה זה ל- 92-98%.

במכונה הנקראת “פרקולטור”, הקפה מתקבל על-ידי הזרמתו מחדש של המשקה הרותח על-פני מצע של אבקת קפה.

האספרסו, לבסוף, מתקבל על-ידי סינון-בלחץ של הקפה, הכלוי היטב והטחון באופן דק.

צריכה מתונה של קפה לחיים ארוכים ובריאים יותר

אמריקאי בוגר צורך בממוצע שנתי 800 כוסות מאותו משקה המופק מפולי הערביקה, הרובוסטה, או כל סוג דומה של קפה.

מחקרים מהשנים האחרונות מגלים שצריכה מתונה של קפה עשויה להאריך את החיים ולהפחית את הסיכון ללקות במחלות מסוימות. חלק מההשפעות המיטיבות מיוחסות לקפאין וחלק לרכיבים אחרים שבקפה.

מחקר, אותו ערכו חוקרי המכון האמריקני לבריאות, עקב אחרי יותר מ-400 אלף אנשים ומצא כי גברים אשר שתו שש כוסות קפה או יותר ביום היו בסיכון נמוך ב-10% ונשים ששתו כמות דומה של קפה היו בסיכון נמוך ב- 15% למות במהלך תקופת המחקר, בהשוואה לאלו שלא שתו קפה.  

אבל הקפה לא רק מונע תמותה. מחקרים אחרים מצביעים על יתרונות בריאותיים שלו:

• צריכה של 3-5 כוסות קפה ביום מפחיתה את הסיכון לחלות באלצהיימר ודמנציה.
• צריכת קפה יומית גבוהה מקטינה את הסיכון לחלות בפרקינסון, ומפחיתה גם את תסמיני המחלה.
• צריכה של שתי כוסות קפה או יותר ליום מפחיתה את הסיכון ללקות בדיכאון בשיעור של עד 20%.
• צריכה של יותר משש כוסות קפה ביום מפחיתה את הסיכון לסוכרת
• לא נמצא קשר בין שתיית קפה ובין שיעור תמותה גבוה יותר ממחלות לב
• אין הוכחה לכך ששתיית קפה מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן מסוג כלשהו.
• מחקרים מהשנים האחרונות אף הראו שצריכת קפה דווקא עשויה להפחית את הסיכון לסרטן בכבד, לסוגים מסוימים של סרטן השד, סרטן שלפוחית השתן ולסרטן הערמונית.

“Lift”, כך מכנים האמריקאים את תחושת ההמרצה הפוקדת את מערכת העצבים לאחר שתייתו של כוס קפה. ואמנם, אחרי הפסקת קפה, עובדים מהר יותר, שוגים פחות ונוהגים בביטחון יתר. לכל זה אחראי, ככל הנראה, הקפאין.

קפה – הלב דורש מתינות

אחד הדברים החשובים שיש לדעת בקשר שבין הקפה ללב שלנו הוא שיש לשמור על מתינות.

ארבע עד חמש כוסות קפה ליום, לכל היותר, אינן משבשות את בריאותו של הלב.

את זאת נאמר למען שלומם של אלה החוששים עדיין מכך שהקפה גורם להפרעות קצב ושהוא עלול להיות אחראי לטרשת העורקים או לאוטם שריר הלב.

הספקות באשר לקשר אפשרי בין הקפה לבין מחלות הלב והעורקים, ובמיוחד טרשת העורקים, נולדו בעקבות מחקרים שנערכו בעבר על צרכני קפה גדולים.

באותה עת, נצפה קשר מסוים בין צריכה מוגזמת של קפה לבין סיכונים בתחום הלב והעורקים – אך קשר זה לא הוכח בהמשך.

למרות זאת, הזינו תוצאות אלה את הוויכוח אודות הסיכונים האפשריים הטמונים בקפה ובקפאין עבור הלב.

חששות אלה התפוגגו בזכות מחקרים חדשים, שאף הצליחו להסביר מספר תוצאות סותרות: לעיתים קרובות, לא התחשבו המחקרים במשתנים מסוימים, כגון ההתמכרות לטבק.

במילים אחרות, אם לא לוקחים בחשבון שצרכן הקפה הוא לעיתים קרובות גם מעשן, קיים סיכוי סביר שישייכו את מרבית מחלות הלב והעורקים ל”גורם הסיכון” הנקרא קפה.

וזאת, במקום סיבה אחרת, כגון ההתמכרות לטבק, כאמור.

קפאין אינו גורם להפרעת קצב

מסקנותיהם של מחקרים חדשים יותר, שנערכו הן על אנשים בריאים והן על אנשים הסובלים מאי-ספיקה בשריר הלב, הראו שהקפאין, במנות של עד 500 מ”ג, אינו גורם להפרעות קצב.

באותה המידה, הוא איננו גורם להגברת תדירותה של פעילות הלב, למרות שדעה קדומה רואה בקפה אחראי בלבדי להגברת הפעימות, בשל העובדה שהקפאין יכול לשמש ממריץ קל.

כמו-כן, גם אצל חולים הסובלים מפעילות מוגברת של חדרי הלב, לא אישרו החוקרים כל שיבוש שיכול היה להיגרם על-ידי הקפאין.

גם במחקרים נוספים, אשר לקחו בחשבון את הסיכון היחסי לגרימת מחלת העורקים או להיווצרות אוטם שריר הלב, לא נחשף כל קשר בעל משמעות בין פתולוגיות אלה לבין צריכת קפה.

לפי דעתו של החוקר ההולנדי ד. א. גרובה, מאוניברסיטת ארסמוס שברוטרדם, אשר יזם בעצמו את אחד מאותם המחקרים, צריכתן היומיומית של ארבע כוסות (או יותר) מהקפה הנהוג בארה”ב, אשר תכולת הקפאין שבו גבוהה אף מזו שבמוקה או באספרסו, גם היא חסרת השפעה.

אך אין זה הכל: נמצא לאחרונה מחקר שבו הועלה רעיון לפיו יתכן שיש לקפה ולקפאין יכולת הגנתית מסוימת מפני מחלות הלב והעורקים.

אם כן, אין לאלה הסובלים בליבם כל סיבה לוותר על כוס הקפה שלהם, בתנאי, כאמור עוד בראשית הדברים, שהם ימשיכו לשתות במתינות הראויה.

קפה והריון

באוגוסט 2010 קבע איגוד הגינקולוגים האמריקנים שצריכה מדודה של קפה – פחות מ־200 מיליגרם ביום – אינה מגדילה משמעותית את הסיכון להפלות או ללידות מוקדמות או על התפתחות העובר אצל נשים בהריון.

אולם ההשפעה של כמויות גדולות יותר של קפה אינה ידועה, ומחקר אחר מראה שנשים הרות ששותות כוסות רבות של קפה ביום עלולות להיות בסיכון מוגבר להפלה בהשוואה לאלה שאינן שותות קפה או ששותות מעט קפה.

עם זאת לא ברור אם הקפה הוא שאחראי לכך.

קפה וכולסטרול בדם – עניין שתלוי בנסיבות

ראשית: הכל תלוי באופן שבו מכינים את הקפה.

הגברת הכולסטרול אושרה אך ורק כאשר הקפה שנצרך היה רתוח, ולא כאשר הוא סונן או הוכן בנוסח האספרסו או המוקה.

שנית: האחראי איננו כנראה הקפאין, אלא חלק אחר של הקפה, מעין גורם עלום, המסוגל להשפיע על תכולת הכולסטרול, והמופק אך ורק כאשר מכינים את הקפה בהרתחה.

במילים אחרות, מדובר בחלק שאין יודעים בינתיים את הרכבו, הנמצא בתרכובת השומנית של הקפה, והנותר פעיל במשקה שהוכן בהרתחה – בעוד הוא נבלם על-ידי מסננים למיניהם.

שותים קפה, מותירים את הכולסטרול ברמתו הנוכחית

לאלה שאינם מסוגלים לוותר על הקפה הרתוח שלהם, ויחד עם זאת, הם סובלים מבעיות הכרוכות בכולסטרול, הנה עצה האמורה לסייע בפתרון הבעיה: הקפידו על סינון המשקה בטרם תשתו אותו, וכך ייעלם הסיכון.

השימוש הפשוט במסננים מנייר, די בו כדי לסלק כל הגורם העלול לתרום, בכל דרך שהיא, להגברת הכולסטרול.

שלושה מחקרים נוספים, שאף הם נערכו בנורבגיה, מאשרים זאת: הם מציינים שרמות הכולסטרול בדם יורדות כאשר מפסיקים לצרוך קפה רתוח.

ואמנם, מבלי להתייחס לשיטות ההכנה, המחקרים החדשים, כולם כאחד, מוציאים מכלל אפשרות את קיומו של קשר כלשהו בין צריכת קפה לבין מצרף השומנים בגוף האדם (כלומר, נוכחותם בדם של חומרים שומניים, כמו למשל הטריגליצרידים, הכולסטרול הכולל, כולסטרולLDL , וכולסטרול HDL, משמע “הכולסטרול הטוב”).

קפאין משפיע על השינה

מנות גדושות של קפאין, שאותן אנחנו שותים לפני שאנחנו הולכים לישון, עלולות להשפיע באופן שלילי על השינה, ודבר זה הוכח במחקרים.

עם זאת, בגין אורך חייו הקצרים ממילא של הקפאין, ההשפעות ניכרות יותר בחלקה הראשון של השינה.

יש לציין כי הקפאין משפיע רק על שעות השינה הראשונות, ולא על משך השינה.

מחקרים הוכיחו כי המשתנים האישיים והנטיות המוקדמות ממלאים יחד תפקיד מרכזי.

בנוסף, לא הוכח מעולם שהקפה גורם בקביעות לחוסר שינה, אלא אם צורכים במתכוון כמויות גדולות של קפה במרוצת שעות הלילה.

עד מתי אפשר לשתות קפה?

ניסויים שנערכו כדי לאמת אם אכן צריכת קפאין ארבע שעות לפני המשכב יכולה לשבש את מהלך השינה, לא הוכיחו בוודאות כל קשר בין הדברים.

ועניין זה מוצא חיזוק בעובדת קיומו הקצרצר של הקפאין (כלומר, הזמן הנדרש לגוף כדי לסלק מחצית מן החומר שנצרך): סך הכל, שלוש עד ארבע שעות. מנגד, כך נטען לעיל, הכל משתנה מאדם לאדם.

אם לוקחים בחשבון את עניין הגיל, ניתן לציין קשר מסוים בין צריכת הקפאין לבין זמן השהייתה ומשך זמנה המעשי של השינה.

במילים אחרות: בני הגיל המבוגר רגישים יותר להשפעות הקפה מאשר אלה בני הדור הצעיר.

אך הגיל איננו בודד במערכה: מינו של אדם, וכן אישיותו והרגלי הצריכה שלו גם הם משחקים תפקיד.

השפעות הקפאין ניכרות יותר אצל אלה שאינם צורכים קפה באופן שוטף, בעוד הן שוליות, או אף בטלות, אצל אלה הצורכים אותו דרך קבע, גם אם במנות מתונות.

נוצר אפילו הרושם שהצרכנים הגדולים מסוגלים לישון ממש כפי שישנים אלה הצורכים כמויות קטנות של קפה, או אפילו אלה שאינם צורכים קפה כלל וכלל.

ניתן אולי לתרץ תמיהה זו על-ידי קיומה הידוע זה מכבר של תופעת ההסתגלות.

קפה על הבוקר

מכל מקום, גם אם לא נוצר חוסר-שינה של ממש, אין ספק שהקפה מקטין את תחושת הנמנום המורגשת בבוקר, או לאחר הארוחה, וזו בהחלט אחת הסיבות העיקריות לשתייתו.

אין זה מקרה אם אלה הצורכים אותו דרך קבע, מאחר שהם “מורגלים” אליו, לא זו בלבד שהם ממעטים להרגיש את השפעותיו על השינה, אלא שמיד עם קומם בבוקר, הם חשים נמנום גדול יותר מאלה שאינם שותים קפה כלל.

יש להוסיף לכל אלה שיקול אחר: ככל שמצב העירות מעורפל יותר, כך גדלות השפעותיו של הקפאין.

נוסח אחר: ככל שנהיה רדומים יותר, כך הקפאין יעורר אותנו, ולהיפך: כשהערנות נמצאת בשיאה, אין לקפאין השפעה משמעותית.

הערה אחרונה באשר לילדים: בניגוד לדעה הרווחת, לא הוכחה כל רגישות מיוחדת מצידם להשפעות הקפאין.

שתיית קפה – יותר יתרונות מחסרונות

תומס דה פאוליס, חוקר במכון לחקר הקפה של אוניברסיטת ואנדרביט ההולנדית, טוען כי בסך הכול לשתיית הקפה הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות.

יתרה מכך, לטענתו למרבית אוכלוסיית שותי הקפה יכול להיגרם מעט מאוד נזק לעומת הרבה תועלת.

הנה מספר מחקרים מהזמן האחרון עליהם (ועל מחקרים רבים נוספים שאינם מוזכרים כאן..) מבסס דה פאוליס את טענותיו:

שתיית קפה מקטינה את הסיכוי לחלות בסוכרת

חוקרים באוניברסיטת הארווארד בדקו במשך 18 שנים קבוצת נסיינים של 126 אלף אנשים בגילאים שונים, במטרה לברר את הקשר בין שתיית קפה למחלת הסוכרת.

החוקרים גילו ממצאים מפתיעים למדי: נסיינים ששתו כשלוש כוסות קפה ליום הקטינו את סיכוייהם לחלות בסוכרת במספר אחוזים, בהשוואה לנסיינים שנמנעו משתיית קפה כליל.

זאת ועוד, נסיינים ששתו לפחות שש כוסות קפה ביום, הקטינו את הסיכוי לחלות בעשרות אחוזים: סיכוייהם של הגברים פחת ב-54 אחוזים, ושל הנשים ב-30 אחוזים.

בעוד שהחוקרים מהארווארד אינם ממהרים להמליץ לציבור הרחב לטפח עוד יותר את התמכרותו לקפה, תוצאות מחקריהם דומות למדי לאלו של עמיתיהם ההולנדיים.

מחקרים אלו הולכים ומצטרפים לשורה הולכת ומתארכת, המונה מאות מחקרים, המציעים את הרעיון המפתיע כי קפה, ובמיוחד כאשר הוא נצרך בריכוזים גבוהים, הוא בעצם סוג של מצרך בריאותי..

שתיית קפה מסייעת למניעת פרקינסון

לפחות שישה מחקרים בנושא מצביעים כי לאנשים הנוהגים לשתות קפה על בסיס יומיומי ישנו סיכוי לפתח עמידות של 80 אחוזים בפני פרקינסון.

שלושה מחקרים נוספים, טוענים טענה מרחיקת לכת אף יותר: ככל שנרבה בשתיית קפה, טוענים מחקרים אלו – כך ילך ויצטמצם הסיכוי שלנו לסבול מפרקינסון.

קפאין מסייע למניעה וטיפול של אלצהיימר

קפה נקשר גם לירידה בסיכון ללקות באלצהיימר, שהיא אחת המחלות המרכזיות שעלולה לגרום לשיטיון (דמנציה).

ב־2009 פורסם מחקר שנערך בפינלנד ובשוודיה ושבמסגרתו נערך מעקב במשך 20 שנים אחר 1,400 בני אדם.

התוצאה: מי שדיווחו על שתיית שלוש עד חמש כוסות קפה ביום היו בסיכון נמוך ב־65% ללקות באלצהיימר ובשיטיון בהשוואה לאלה שלא שתו קפה או שתו קפה רק מדי פעם.

מחקרים אחרונים מצביעים גם על קשר בין קפה לבין השפעה ארוכת טווח על התפקוד של המוח.

מחקר שפורסם ב־Journal of Alzheimer’s Disease הראה שקפה מגן על המוח: אנשים שסבלו מבעיה קלה בתפקוד השכלי הצליחו להימנע מהחרפה במצבם השכלי אם רמת הקפאין בדמם הייתה יותר מ־1,200 מיליגרם (שווה ערך לשתייה של שלוש עד חמש כוסות קפה ביום).

המעקב אחר האנשים נמשך בין שנתיים לארבע שנים.

מערכת החדשות של news1 דווחה לאחרונה על מספר מחקרים חדשים, הטוענים כי קפאין מסייע במניעת אלצהיימר ובשיקום איבוד הזיכרון בחולים.

מהמחקרים שנעשו על עכברים עולה כי קפה יכול לעכב את האנזים שמייצר חומר בשם בטא־עמילואיד – החומר שמצטבר בכמויות גדולות בחולים במחלת אלצהיימר.

חוקרים באוניברסיטת פלורידה הנדסו גנטית 25 עכברים, כך שיחלו במחלה בהגיעם לגיל מבוגר (המקביל לשבעים שנות חיים של אדם).

מחצית העכברים החולים קבלו 500 מג’ קפה כל יום (כחמש כוסות), והאחרים שתו מים רגילים.

לאחר חודשיים נרשמה ירידה של כמעט 50 אחוזים ברמת הביטא-עמילואיד במוחם של “עכברי הקפאין” (ביטא-עמילואיד הוא החומר הגורם ליצירת גושים דביקים במוחם של חולי אלצהיימר).

תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה גם בjournal of alzheimer’s disease ובקרוב יחלו החוקרים גם לנסות את מסקנותיהם בבני אדם הסובלים מהמחלה.

קפה וסרטן

לא חסרים כיום מוצרים שאותם אנחנו צורכים ביומיום ושנחשבים למסרטנים.

אפילו לנשום אוויר – במיוחד בערים – נחשב לסיכון בריאותי של ממש.

אבל נראה שאפשר לפחות להירגע בכל מה שקשור לקפה.

לפי מחקרים מהזמן האחרון צריכה יומיומית של קפה מפחיתה את הסיכון לחלות בכמה סוגי סרטן, כולל סרטן הרחם, סרטן הערמונית, סרטן הראש והצוואר, סרטן העור מסוג Basal Cell Carcinoma וסרטן השד.

ההשפעה החיובית הזאת קשורה כנראה לתכונות נוגדות החמצון והאנטי־מוטגניות של הקפה.

“העדות בנוגע להשפעה המגינה של קפה מפני סרטן פחות מוצקה מהעדות בנוגע להגנה שהוא נותן מפני סוכרת”, אומר פרופ’ הו, “אבל בנוגע לסרטן הכבד אני סבור שהמידע מאוד מוצק.

כל המחקרים הראו שצריכה מרובה של קפה קשורה לירידה בסיכון ללקות בשחמת הכבד ובסרטן הכבד”.

קפה וכבד

בין הכבד לקפה יש “הסכם” הדדי: הכבד עוזר בפירוק הקפה, ואילו הקפה מסייע לשמור על הכבד.

מחקרים מעידים שהקפה עוזר להאט מחלות כמו שחמת הכבד שנגרמת בעקבות צריכה של אלכוהול או בעקבות צהבת נגיפית מסוג C. כמו כן מוריד הקפה את הסיכון של החולים האלה ללקות בסרטן הכבד.

קפה ושבץ מוחי

ההשפעה המיטיבה של הקפה אינה פוסחת גם על המוח: מחקר שפורסם ב־2009, ושבו השתתפו 83,700 אחיות שהצטרפו למחקר הממושך על בריאות האחיות.

המחקר חשף ירידה של 20% בסיכון ללקות בשבץ מוחי בקרב משתתפות שדיווחו על שתיית שתי כוסות קפה או יותר ביום בהשוואה לנשים ששתו פחות קפה או לא שתו קפה כלל.

הממצא הזה היה נכון ללא קשר אם הן סבלו מלחץ דם גבוה, מרמות מוגברות של כולסטרול או מסוכרת מסוג 2.

לפי מטה־אנליזה (סקירה סטטיסטית של מחקרים קודמים) שנעשתה ב־2011, צריכה של כוס אחת עד שש כוסות קפה ביום הורידה את הסיכון לשבץ ב־17%.

מטה־אנליזה נוספת שנעשתה ב־2012 והוצגה ב־European Meeting on Hypertension, הראתה שצריכה של כוס אחת עד שלוש כוסות קפה ביום יכולה להגן בפני אירוע מוחי איסכמי בכלל האוכלוסייה.

קפה וירידה במשקל

אף שקפה מעלה במעט את לחץ הדם, הרי שיש לו יתרונות אחרים בנוגע לשאר המרכיבים של התסמונת המטבולית – שהיא שילוב מסוכן של גורמי הסיכון הבאים: לחץ דם גבוה, ערכים גבוהים של רמת הסוכר בדם, השמנת יתר (היפרליפידמיה) רמות גבוהות של שומנים בדם.

עדויות ממחקרים חדשים מראות שצריכת קפה גם מסייעת לירידה במשקל.

ההסבר נעוץ כנראה בכך שהקפה מכיל חומצה כלורוגנית – תערובת צמחית בעלת תכונות נוגדות חמצון שכנראה מפחיתות את רמות הסוכר שנספגות בגוף.

ומה בנוגע לקלוריות שבקפה? לא תשברו את תקציב הקלוריות שלכם על קפה, אלא אם תוסיפו לו קצפת.

כוס קפה מכילה רק שבע קלוריות (בלי חלב וסוכר). אם מוסיפים קרם (תחליף חלב), מגיעים ל־46 קלוריות. כל כפית סוכר מוסיפה 23 קלוריות.

קפה ודיכאון

מחקר שנעשה ב־2011 העלה את האפשרות שצריכת קפה יכולה להועיל גם לבריאותנו הנפשית:

נשים ששתו שתיים עד שלוש כוסות קפה ביום נהנו מירידה של 15% בסיכון ללקות בדיכאון – בהשוואה למי ששתתה כוס קפה אחת בשבוע.

מי ששתתה ארבע כוסות ויותר ביום נהנתה אף מירידה גדולה יותר – של 20% – בסיכון ללקות בדיכאון.

כיצד מגן עלינו הקפה מפני דיכאון?

ובכן, ניתן לחלק את השפעת הקפה על מצב הרוח להשפעה לטווח ארוך ולהשפעה לטווח קצר.

השפעת הקפה לטווח הקצר מיוחסת לשינוי ברמת הסרוטונין והדופמין במוח, ואילו השפעת הקפה לטווח ארוך מיוחסת לתכונות האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון שלו – גורמים שנחשבים בעלי משמעות בדיכאון.

קפה משפר את יכולת הריכוז

אם אמנם מקובל לסווג את הקפאין בין החומרים ממריצי-הנפש, כמו גם תרופות אחדות, אין ספק שהשפעותיו שונות מאוד וחשיבותו פחותה בהרבה.

האם ניתן לקבוע, באמת ובתמים, שהקפאין ממריץ את הפעילות הרוחנית בכללותה?

האם זו איננה, ליתר דיוק, השפעה מייצבת על כושר הריכוז בלבד? רבים נוטים לטובת פירוש זה האחרון, אך קיימות הוכחות שונות גם לטובת הפירוש הראשון.

ארבע עד חמש כוסות קפה ליום אמורות להגביר את יכולת הזכירה, לשפר את זמני התגובה, לתת תוצאות חיוביות יותר במבחני ראייה.

מכל מקום, את זאת הוכיחו במחקר שנערך בבריטניה, בראשותו של מרטין ג’. ג’רוויס, מ”מכון הבריאות הלאומי”.

מחקר זה אף טען שככל שגדלה הצריכה, כך משתפרות התוצאות, ולא זו בלבד: הקפאין משפיע באופן חיובי הן על כושר הריכוז והן על מידת העניין שאנו מגלים, ונמצא שתופעה זאת מאומתת באוכלוסיה המבוגרת יותר מאשר באוכלוסיה הצעירה.

ללא כל סכנה של התמכרות, וכתוצאה ממנה, של תלות במשקה.

קפאין משפיע לטובה על מצב הרוח

הקפאין ממריץ את הערנות, כלומר את יכולתנו לשמור על כושר ריכוז תמידי, גם כאשר אנו מבצעים מטלות ממושכות וחד-גוניות.

בנוסף, יש לו השפעה חיובית על מצב הרוח, אם צורכים אותו במנות קטנות: הוא יכול לגרום למתח ולעצבנות אך ורק אצל צרכנים מזדמנים.

אשר לזיכרון, נדמה שהקפאין משפר קלות את היכולת לעבד נתונים.

מנגד, נוכחו לדעת שהוא יכול, לעיתים, להקטין את היכולת הפשוטה לזכור נתונים, מאחר שהוא “מגרה” את תאי המוח: הם מתחילים לפעול מהר יותר, בעוד שנדרשת שהות מסויימת לקליטתו של כל נתון ונתון.

יתרה מכך: פסיכולוג אנגלי אף מדד את השינוי שחל בכושר הריכוז הודות לשתיית מספר כוסות קפה השכם בבוקר, לעומת השינוי שחל בו הודות לשתיית אותה כמות קפה במשך היום.

התוצאה הייתה שההשפעה גדולה יותר בשעות הלילה.

הביצועים השתפרו, מבלי לשבש בשל כך את השינה.

נדמה שאכן, שתיית קפה בשעות הלילה יכולה לסייע לסוגים שונים של עובדים בהגברת מרווחי הביטחון שלהם ובצמצום תאונות.

למשל: פקחי תעופה, טייסים, מפעילי כורים גרעיניים, וכן כל אלה הזקוקים לכושר ריכוז מוגבר ולתגובות משופרות.

קפה מקל על קוצר הנשימה

כוסות קפה אחדות עשויות לסייע לסובלים מקוצר נשימה בשיפור נשימתם.

אין זו כמובן התרפיה היחידה, אך הוכח שהקפאין יכול להוות תוספת חיונית במניעת ההתקפים.

והלא שייך הקפאין לאותה המשפחה הכימית שנכלל בה התיאופילין, המשמש תרופה אנטי-אסמטית מן המניין.

בשל כך, בבדיקות קליניות שוטפות, ממליצים בפני החולים שלא לצרוך מוצרים המכילים קפאין לפני עריכתה של בדיקת ריאות.

מאחר שהקצרת נחשבת למחלה חברתית, התמקדו החוקרים באפשרות לאתר רכיבים תזונתיים העשויים לתפקד כמוצרי רוקחות מרחיבי סינפונות.

מחקר שנערך בכיוון זה הוכיח שחולי הקצרת הנוהגים לשתות קפה מראים הקטנה בת 10% בתסמיני המחלה, לעומת אלה שאינם צורכים קפה.

יתרה מזו: ככל שמגדילים את כמות כוסות הקפה היומית, כך קטנה נוכחות הקצרת, ומכל מקום, כך מצטמצמים רוב התסמינים. וזאת, ללא כל קשר להשפעות סביבתיות, כגון זיהום האוויר, או לגיל, למין ולטבק.

ראוי להעיר, בין היתר, שאלה הסובלים מקוצר נשימה כתוצאה מפעילות גופנית, יכולים להקל על כיווץ הסינפונות על-ידי צריכת קפאין לפני ביצוע הפעילות.

התגובה לקפאין יכולה להשתנות מאדם לאדם. אך היא בהחלט יכולה להצדיק את התור הארוך המשתרך, לפני מרוץ המרתון, אל מול הדלפק להגשת קפה.

בשורה חיובית גם למעשנים..

דה פאוליס מציע גם טענה נוספת: מרעישה לא פחות. אנשים שמעשנים באופן מאסיבי וצורכים כמויות גדולות של אלכוהול, נוטים לסבול פחות ממחלות לב ונזק לכבד אם הם גם צרכני קפה קבועים.

לאורך שנים נהנו לוגמי הקפה מן המשקה הנפלא וגם מתחושת החטא הבריאותית הנלווית אליו, כי ידוע שאין הנאה כהנאת החטא…

אך אם תתחזק המגמה המחקרית עליה הצבענו כאן, נראה ששתיית קפה תהפוך לטרנד לוהט תרתי משמע, כמצוות אנשים מלומדה.

שורה תחתונה, בריא או לא?

פרופסור רוב ואן דאם מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת הרווארד שבארה”ב מסכם: “המחקרים מצביעים על כך שהקפה אינו מהווה סיכון משמעותי לבריאות, בניגוד למה שנחשב בעבר.

פרט לקבוצות מסוימות, כגון נשים בהריון והסובלים מיתר לחץ דם או סוכרתיים בלתי מאוזנים, ניתן לומר בביטחון שקפה הוא משקה טוב ובריא”.

כמה קפה? איזה קפה?

כדי לשמור על היתרונות האפשריים שבקפה עדיף לשתות אותו במידה מתונה ( 2-4 כוסות ליום בממוצע,) ולהימנע או להפחית תוספות עתירות קלוריות כמו סוכר ושמנת.

מומלץ לשלב את שתיית הקפה במסגרת תזונה מאוזנת, שכוללת צריכת סידן נאותה, במיוחד עבור נשים.

אבל איזה קפה? הרי לא בכל כוס מצויה אותה כמות של רכיבים פעילים.

כמות הקפאין בקפה או במשקה אחר שאנו שותים משתנה בהתאם לסוג פולי הקפה ולשיטת ההכנה.

לצמח הקפה מאות זנים, כאשר הזנים הנפוצים משתייכים לשני סוגים עיקריים: ערביקה (Arabica) ורובוסטה (Robusta) הרובוסטה מכיל ריכוז גבוה יותר של קפאין מאשר קפה ערביקה.

כמויות הקפאין במשקאות שונים (על פי פרסומי ארגון הקפה הבינלאומי):

שם המשקה	כמות קפאין (מ”ג) ממוצעת במנה
קפה טורקי	115
קפה פילטר	80-115
קפה נמס	65-75
קפה אספרסו	35
תה	40-60
שוקו	4.5
קולה	30-60
משקאות אנרגיה	80
קפה נטול קפאין	3

כמה סוכר ושומן יש בקפה שלך?

לעיתים קרובות מתלווים לקפה סוכר, חלב או שמנת ועוגה ליד הספל…

קפה הפוך שנמכר ברשתות הקפה בכוס גדולה או ענקית, יכול להכיל 400 קלוריות, שנכנסות לגוף בלי שנרגיש.

האם שתיית קפה מספקת לגוף נוזלים?

בעבר היה מקובל להתעלם מאספקת הנוזלים המגיעה משתיית קפה בשל העובדה שהוא מגביר את ייצור השתן ואת הפרשת הנוזלים מהגוף.

הגישה המקובלת כיום “סופרת” את כוסות הקפה במכסת הנוזלים היומית למרות הגברת הפרשת השתן.

בכל מקרה, אין לעבור את הכמות היומית של 4-6 ספלי קפה ליום, ולצרוך גם מים להשלמת צריכת כמות הנוזלים היומית המומלצת.

חסרונות, סכנות, תופעות לוואי…..

השפעות לוואי של קפאין, אף בצריכה מתונה ( 3-4 כוסות קפה ליום) יכולות לכלול בטווח הקצר: 

עליה בלחץ הדם, הפרעה בשינה, עליה בחומציות הקיבה, השתנה מרובה ועצירות עקב התייבשות.

שתיית כמות גדולה של קפה בבת אחת עלולה לגרום להשפעות לא נעימות כגון חרדה, עצבנות, רעד,דפיקות-לבוהפרעות במערכת העיכול (שלשול או עצירות).

הרעלת קפאין הינה תופעה נדירה שעלולה במקרי קיצוניים להתבטא בבלבול ובהתכווצויות שרירים. צריכת כמויות חריגות של קפאין (מעל 50 כוסות קפה) עלולה לגרום להפרעות מסוכנות בקצב הלב ואף למוות.

ההשפעות קצרות הטווח של קפאין הפיכות וחולפות כעבור מספר שעות מנטילתו.

במקרים רבים צריכה קבועה מובילה לכך שחלק מהשפעות הלוואי נעשות מתונות יותר, כיוון שהגוף מפתח מנגנוני הסתגלות לקפאין.

אם החלטתם לחדול משתיית קפה לאחר תקופת צריכה ממושכת, כדאי להיות ערים לכך שבמקרים מסוימים עלולה להתרחש תסמונת גמילה.

כפי שצוין, הקפאין הוא חומר פסיכו- אקטיבי ולכן לגמילה ממנו עלולים להתלוות סימפטומים של תסמונת גמילה לרבות עצבנות, חוסר ריכוז, חרדה, כאבי ראש, בחילה, הקאה וכאבי בטן.

הסימפטומים עלולים להופיע כ- 12 עד 24 שעות לאחר הפסקה בצריכת הקפה והם יחלפו כעבור מספר ימים.

וכמו בכל דבר – הכל במידה!