קרב הקפה הגדול – אספרסו מול שחור

בוקר, צהריים או ערב, כוס קפה טוב תמיד נראית מזמינה ובעלת כותרת הולמת למצב הרוח. יש את הקפה של הבוקר, הקפה של אחרי ההתעוררות, קפה של “לא לצאת מריכוז” וקפה של פינוק עם עוגה. כמעט לכל אחד מאיתנו יש תמונה בראש וצקצוק בפה כשהוא נזכר בכוס קפה המיוחדת הזו. מתחת לתוספות החלב המוקצף, הדל או הסויה, קיים הקפה הבסיסי שמופק מפולי קפה קלויים.

להכיר את המתמודדים

ובכן נראה כי גם במקרה זה נוכל לחלק את עולם הקפה לשלוש: קפה שחור (טורקי) אספרסו וקפה נמס. חשוב לציין כי הדעות חלוקות לגבי הגדרת האחרון כ”קפה”. הסיבה לכך טמונה באופן הכנתו של הקפה הנמס. בתהליך ההרתחה והבישול שלו מאבד חומר הגלם (פולי קפה קלויים) מתכונותיו והתוצר הסופי, הקפה הנמס, אינו מכיל למעשה מוצקי קפה מקוריים כלל. הפופולאריות של משקה זה מיוחסת לאופן היצור, האחסון וההכנה הפשוטים שלו. כל אלו הם האחראיים גם לפשטות היחסית שבמבחן התוצאה – הטעם. לכן, בשלב ההדחה הראשון, ניפרד מהקפה הנמס. נשארו במערכה: הקפה השחור והאספרסו.

יריבות

הקפה השחור וגם האספרסו פופולאריים ברחבי העולם ומופיעים בצורות הכנה והגשה שונות. מרבית משקאות הקפה שאתם פוגשים בבתי הקפה מבוססים על אספרסו: שיטה בה מוזרם לחץ קיטור דרך אבקת פולי קפה טחונים במשך שניות ארוכות. הקיטור מחלץ מן האבקה תמצית חזקה ומלאת ארומה, שמכונה “אספרסו”. ניתן לשתות אספרסו בצורתו התמציתית ובנוסף הוא משמש כבסיס להכנת משקאות קפה שונים, דוגמת הקפוצ’ינו המוכר (או “הפוך” כפי שנהוג לכנותו במחוזותינו). הקפה השחור, לעומתו, נאבק בעקשנות ומציג את יתרונו הגדול – הוותק. הקפה השחור הוא אופן ההכנה העתיק בעולם של קפה. פולי קפה קלויים נטחנים לדק ולאחר מכן מבושלים במים בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס לערך. הבישול מאפשר לארומה הטבעית של הפולים להתמוסס מבין שברי הפולים, עד אשר הם שוקעים בתחתית. ניתן כאמור לבשל קפה שחור (וכך לוודא הנאה מכסימלית מתכונותיו), אך האופציה הזמינה יותר, בה מכינים את הקפה ישירות בכוס (קפה בוץ), מספקת תוצאה מפנקת לא פחות.

עניין של תדמית

נראה כי המאבק בין הקפה השחור לאספרסו הוא מעבר לאופן ההכנה ואף מעבר להבדלי הטעמים. הקרב האמיתי, לפחות עד לא מזמן, היה קרב תדמיתי. האספרסו היה נחלתם המוצהרת של אנשי העסקים ושל העולם המערבי של הקפה שכה מזוהה עם איטליה, מולדתם של “מביני הדבר”. מנגד, הקפה שחור היה שמור לפועלי הבניין או לחיילי מילואים, במקרה הטוב. תדמיתו העממית של הקפה השחור החלה להתערער בשנים האחרונות ואיכותו הייחודית חלחלה לה לאיטה לבתי הקפה השיקיים, כמו גם למשרדים רבים. נראה כי הקפה השחור חייב את תדמיתו הקשוחה לעברו, אך כיום הוא מקושר יותר מאי פעם לתווית של צריכת קפה איכותית ובלתי מתפשרת.

הסכם שלום

צריכת הקפה בארץ עולה מדי שנה, בין היתר, הודות לטעמים החדשים ולשוק הגדל, המאפשר התאמה אישית לכל אחד ואחד. משקה עדין, חזק, מתוק או מר – את כולם ועוד מציע הקפה ומשלב צורות הכנה שונות: אקספרס (האספרסו) וממושכות יותר (הקפה השחור והקפוצ’ינו). אם בעבר המחנות היו ברורים: מי ששתה קפה שחור לא ירד לשתות קפוצ’ינו-חלש-עם-מעט-קצף, כיום יגור זאב עם כלב; בבוקר נשתה אספרסו ממכונת האספרסו הביתית ואחרי הצהריים קפה שחור טוב עם הל. אולי זו תקופת המלחמה השקטה, אך בינתיים נראה כי אין צורך להכריז על מנצח אחד: בכל פעם נעניק את התואר לאחר וכך כל שנותר לנו הוא ללגום לגימה קצרה ולהתענג.